להלן ראיון שערכתי עם רופא מומחה נוסף בשם ד"ר יהודה ברק מבית החולים "מאיר" בכפר סבא. ד"ר ברק הוא רופא פסיכיאטר ילדים, העובד עם נערות בגיל ההתבגרות שסובלות מהפרעות אכילה.
האם אתה יכול לספר לי על מקרה אנורקסיה שנחרט בזיכרונך?
כן ודאי. לפני כ-4 שנים הגיעה למחלקת הילדים נערה בת 16 וחצי הסובלת מבעיות עיכול קשות: הבטן הייתה נפוחה מאוד ומלאה בגזים, חילוף החומרים שלה היה איטי מאוד וכשבדקנו את רמת התירוקסין בגופה גילינו שהיה נמוך מאוד. הנערה הפסיקה לקבל את המחזור החודשי וסבלה מאל-וסת במשך חצי השנה האחרונה (עד אז המחזור היה סדיר). הילדה הגיעה במשקל של 31 ק"ג עם BMI של 11.5 (BMI תקין לגילה ולגובהה צריך להיות מעל 21). ברור היה לכולנו שהנערה סובלת מתת משקל חמור. גם בדיקות הדם שנערכו לא היו תקינות. הייתה רמה נמוכה מאוד של אלקטרוליטים וכתוצאה מכך פחדנו שתהיה בעיה בתפקוד הלב. אישפזנו את הנערה במחלקת פסיכיאטריה ילדים במעקב צמוד של 24 שעות. הנערה הוזנה בעירוי ורידי ובמקביל התחלנו במתן מזון נוזלי בכפית דרך הפה.
אני זוכר את כעסי על האם ועל הסובבים אותה כמו המורים והיועצות בבית הספר שנתנו לילדה להגיע למצב הזה. זכור לי כי משיחותיי עם הנערה היא התגלתה כנערה חכמה ומיוחדת מאוד. האב נפטר כשנה לפני האישפוז ועם האם לא הצלחתי כל כך לתקשר. כנראה שהילדה הוזנחה מאוד ועל כן הגיעה למצב זה.
הילדה סבלה מדכאון עמוק מאוד ואין לי מושג כיצד אני זה שהצליח לתקשר איתה בצורה כה עמוקה. זכור לי שגם בבית חשבתי עליה.
צר לי לאכזב אותך, אך שבוע וחצי לאחר שאושפזה חלה קריסת מערכות בגופה. הנערה אושפזה בטיפול נמרץ ולאחר 4 ימים נפטרה.
כמה בני נוער הסובלים מאנורקסיה נרבוזה מאושפזים היום במחלקה?
כיום מאושפזים במחלקה הפסיכיאטרית לילדים 17 בני נוער הסובלים מהפרעות אכילה. מתוכם 12 סובלים מאנורקסיה נרבוזה כאשר שנים מהם הם בנים.
מה חתך הגילאים?
תביט, יש לזכור שאני מטפל רק בילדים עד גיל 18. אני יכול לומר לך שאצלי במחלקה טווח הגילאים הוא בין 14-18 אך ידוע לי שבמחלקה שמטפלת במבוגרים ניתן למצוא חולים בהפרעה הנפשית הארורה הזאת גם בגילאים של 28 ומעלה.
ספר לי על מיתוסים שונים לגבי אנורקסיה והאם הם נכונים או מופרחים?
1.מיתוס: אנורקטים אינם אוכלים ממתקים, שוקולד וכו'.
מציאות: אנורקטים רבים אכן נמנעים ממאכלים כאלה, אבל חלקם כן אוכלים אותם על בסיס קבוע. אם אנורקטי מחליט להרשות לעצמו רק 300 קלוריות ביום, הוא בהחלט יכול לבחור לאכול ממתקים וכו'.
2.מיתוס: אנורקטים אינם זוללים או מרוקנים.
מציאות: אנורקטים רבים יעברו אפיזודות של זלילות והטהרות (הקאות או שלשולים), חלק מאנורקטים כל כך יפחדו מכל מזון או משקה, שהם יוציאו כל מה שהכניסו לתוך גופם, כולל מים.
3. מיתוס: אנשים עם הפרעות אכילה עושים זאת כדי להכאיב למשפחות ולחברים.
מציאות: אנשים עם הפרעות אכילה עושים זאת לעצמם. הם בדרך כלל מאוד מוטרדים אם הם יודעים שאנשים בסביבתם מודאגים או כואבים בגלל הפרעת האכילה.
לסיכום, אילו עצות אתה יכלו לתת לי ולציבור לגבי התנהגות עם אנורקטים?
הימנעו מלדבר על אוכל ומשקל, אלה אינם הנושאים האמיתיים. הבטיחו להם שאינם לבד ושאתם אוהבים אותם ורוצים לעזור בכל דרך שתוכלו. לעולם אל תנסו להכריח אותם לאכול. אל תעירו לגבי המשקל או הופעת החיצונית. אל תאשימו אותם ואל תכעסו עליהם. היו סבלניים, החלמה לוקחת זמן. אל תהפכו את זמן הארוחה לשדה קרב. הקשיבו להם, אל תמהרו לחוות דעה ולתת עצות. אל תיקחו על עצמכם את תפקיד המטפל.
ומהי העצה החשובה ביותר שאתה יכול לתת לי לטיפול בבני נוער אלו?
אהבה, סבלנות, תשומת לב רבה מאוד, יחס חם. כמובן שכל הטיפול הקליני הכרוך בכך צריך להיות על הצד הטוב ביותר. עליך לזכור שלא תמיד מאבחנים הפרעה זו מיד ולכן צריכים להיות ערניים לכל הסימנים.
אני מודה לך מאוד על עזרתך הרבה, תרמת לי רבות ונהניתי לראיין אותך.
האם אתה יכול לספר לי על מקרה אנורקסיה שנחרט בזיכרונך?
כן ודאי. לפני כ-4 שנים הגיעה למחלקת הילדים נערה בת 16 וחצי הסובלת מבעיות עיכול קשות: הבטן הייתה נפוחה מאוד ומלאה בגזים, חילוף החומרים שלה היה איטי מאוד וכשבדקנו את רמת התירוקסין בגופה גילינו שהיה נמוך מאוד. הנערה הפסיקה לקבל את המחזור החודשי וסבלה מאל-וסת במשך חצי השנה האחרונה (עד אז המחזור היה סדיר). הילדה הגיעה במשקל של 31 ק"ג עם BMI של 11.5 (BMI תקין לגילה ולגובהה צריך להיות מעל 21). ברור היה לכולנו שהנערה סובלת מתת משקל חמור. גם בדיקות הדם שנערכו לא היו תקינות. הייתה רמה נמוכה מאוד של אלקטרוליטים וכתוצאה מכך פחדנו שתהיה בעיה בתפקוד הלב. אישפזנו את הנערה במחלקת פסיכיאטריה ילדים במעקב צמוד של 24 שעות. הנערה הוזנה בעירוי ורידי ובמקביל התחלנו במתן מזון נוזלי בכפית דרך הפה.
אני זוכר את כעסי על האם ועל הסובבים אותה כמו המורים והיועצות בבית הספר שנתנו לילדה להגיע למצב הזה. זכור לי כי משיחותיי עם הנערה היא התגלתה כנערה חכמה ומיוחדת מאוד. האב נפטר כשנה לפני האישפוז ועם האם לא הצלחתי כל כך לתקשר. כנראה שהילדה הוזנחה מאוד ועל כן הגיעה למצב זה.
הילדה סבלה מדכאון עמוק מאוד ואין לי מושג כיצד אני זה שהצליח לתקשר איתה בצורה כה עמוקה. זכור לי שגם בבית חשבתי עליה.
צר לי לאכזב אותך, אך שבוע וחצי לאחר שאושפזה חלה קריסת מערכות בגופה. הנערה אושפזה בטיפול נמרץ ולאחר 4 ימים נפטרה.
כמה בני נוער הסובלים מאנורקסיה נרבוזה מאושפזים היום במחלקה?
כיום מאושפזים במחלקה הפסיכיאטרית לילדים 17 בני נוער הסובלים מהפרעות אכילה. מתוכם 12 סובלים מאנורקסיה נרבוזה כאשר שנים מהם הם בנים.
מה חתך הגילאים?
תביט, יש לזכור שאני מטפל רק בילדים עד גיל 18. אני יכול לומר לך שאצלי במחלקה טווח הגילאים הוא בין 14-18 אך ידוע לי שבמחלקה שמטפלת במבוגרים ניתן למצוא חולים בהפרעה הנפשית הארורה הזאת גם בגילאים של 28 ומעלה.
ספר לי על מיתוסים שונים לגבי אנורקסיה והאם הם נכונים או מופרחים?
1.מיתוס: אנורקטים אינם אוכלים ממתקים, שוקולד וכו'.
מציאות: אנורקטים רבים אכן נמנעים ממאכלים כאלה, אבל חלקם כן אוכלים אותם על בסיס קבוע. אם אנורקטי מחליט להרשות לעצמו רק 300 קלוריות ביום, הוא בהחלט יכול לבחור לאכול ממתקים וכו'.
2.מיתוס: אנורקטים אינם זוללים או מרוקנים.
מציאות: אנורקטים רבים יעברו אפיזודות של זלילות והטהרות (הקאות או שלשולים), חלק מאנורקטים כל כך יפחדו מכל מזון או משקה, שהם יוציאו כל מה שהכניסו לתוך גופם, כולל מים.
3. מיתוס: אנשים עם הפרעות אכילה עושים זאת כדי להכאיב למשפחות ולחברים.
מציאות: אנשים עם הפרעות אכילה עושים זאת לעצמם. הם בדרך כלל מאוד מוטרדים אם הם יודעים שאנשים בסביבתם מודאגים או כואבים בגלל הפרעת האכילה.
לסיכום, אילו עצות אתה יכלו לתת לי ולציבור לגבי התנהגות עם אנורקטים?
הימנעו מלדבר על אוכל ומשקל, אלה אינם הנושאים האמיתיים. הבטיחו להם שאינם לבד ושאתם אוהבים אותם ורוצים לעזור בכל דרך שתוכלו. לעולם אל תנסו להכריח אותם לאכול. אל תעירו לגבי המשקל או הופעת החיצונית. אל תאשימו אותם ואל תכעסו עליהם. היו סבלניים, החלמה לוקחת זמן. אל תהפכו את זמן הארוחה לשדה קרב. הקשיבו להם, אל תמהרו לחוות דעה ולתת עצות. אל תיקחו על עצמכם את תפקיד המטפל.
ומהי העצה החשובה ביותר שאתה יכול לתת לי לטיפול בבני נוער אלו?
אהבה, סבלנות, תשומת לב רבה מאוד, יחס חם. כמובן שכל הטיפול הקליני הכרוך בכך צריך להיות על הצד הטוב ביותר. עליך לזכור שלא תמיד מאבחנים הפרעה זו מיד ולכן צריכים להיות ערניים לכל הסימנים.
אני מודה לך מאוד על עזרתך הרבה, תרמת לי רבות ונהניתי לראיין אותך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה